פסק-דין בתיק ת"ק 34913-02-12

1.             בתביעה זו עותר התובע להשיב לו כספים שאותם שילם לנתבעת ביתר, כך לטענתו, על פי דרישתה, ובניגוד להסכמות אשר הועלו על הכתב, בכתב יד, על ידי התובע ועל ידי נציג הנתבעת ביום 12.6.2009, (להלן: "ההסכם הראשון"). נציג הנתבעת היה מר לואי, אשר בזמנים הרלוונטיים לחתימת ההסכם, שימש כסוכן מכירות מטעם הנתבעת. לאחר מכן, באותו מועד, נחתם הסכם מפורט מודפס (להלן: "ההסכם השני") אולם התובע טוען כי ההסכמה המהותית מצויה בהסכם הראשון, אשר נכתב במילים פשוטות ובצורה ברורה, זאת בשונה מן ההסכם הארוך והמסובך אשר נחתם לאחר מכן.

לדברי התובע, סוכם כי ישלם עבור 5 מכשירים סלולריים סך של 500 ש"ח בלבד.

2.             התובע טוען כי הנתבעת דרשה ממנו לשלם בעל כורחו יותר מכפי שסוכם ומכפי שהתחייב לשלם, אחר שהובהר לו על ידי נציגי המחלקה המשפטית של הנתבעת, כי אם לא ישלם, יינקטו נגדו הליכים משפטיים. עוד טוען התובע, כי הוסכם על אספקת שני מכשירי "מודם" כאשר אחד מהם יהיה בחינם. בפועל, נמסרו לידיו מכשירי המודם כחודשיים לאחר מועד ההסכם ובסמוך לאחר מועד קבלתם, מסר אותם חזרה למרכז שירות של הנתבעת הסמוך לביתו.

3.             הנתבעת טוענת כי כל הכספים אשר נגבו מהתובע, נגבו בהתאם להסכמים שעליהם חתם. הנתבעת הדגישה כי התובע התייחס בכתב התביעה להסכם אחד בלבד אשר נחתם ביום 12.6.2009 מול סוכן של הנתבעת, אשר אינו עובד עימה יותר. לטענתה, התעלם התובע מהסכם קודם אשר כלל מכשיר סלולרי אחד, לא התייחס התובע לדרישת תשלום בגין שני מכשירי המודם אשר על רכישתם אף הוסכם במועד ההסכם וכן, לא התייחס לחיובים בגין צריכת שירותים מיוחדים. אשר על כן, טוענת הנתבעת, כי הסכומים אשר נגבו מהתובע תואמים את כלל התחייבויות אשר נטל התובע וכי אין סתירה בין ההסכם מיום 12.6.2009 לסך הסכומים אשר נגבו ממנו בפועל.

4.             הנתבעת לא הביאה לעדות את מר לואי אשר שימש כסוכן מכירות מטעמה ואשר ערך את ההסכם הראשון והשני עם התובע. בנוסף, לא הציגה הנתבעת ראיות בדבר מועד מסירת מכשירי המודם בפועל לידיו של התובע, אלא הסתפקה בטענה כי אלו נמסרו עם החתימה על ההסכמים.

5.             אחר שבחנתי את הנסיבות, שמעתי את הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות ובנספחיהם אני קובעת כי גרסתו של התובע אמינה ומשכנעת ומביאה לידי ביטוי את מהלך הדברים כפי שהיה בין הצדדים. עם זאת, עיון בשני ההסכמים, זה בכתב היד וזה המודפס, מלמד כי ההסכם הראשון, בכתב היד, עליו מבסס התובע את כל טיעוניו, איננו מניח תשתית ראייתית לכל טענותיו של התובע. ההסכם הראשון אינו מתייחס לקיומו של מכשיר סלולרי נוסף, פרי הסכם ישן בין הצדדים, אשר עבורו מחוייב התובע בתשלום חודשי, הוא אינו מתייחס לשני מכשירי מודם אשר הוזמנו על ידי התובע ומופיעים בהסכם השני והוא לא נטל בחשבון עלויות של שירותים מיוחדים, שאינם כלולים במחירי הבסיס ואשר על פי חשבוניות התשלום נוצלו על ידי התובע.

6.             התובע, כך נדמה, קבע בראשו סכום לתשלום בסך של 500 ש"ח כפי שכתוב בהסכם הראשון, אולם לא לקח בחשבון כי לכך יש להוסיף את העלויות הנוספות כאמור.

מהחשבוניות אשר צורפו על ידי הנתבעת עולה כי התובע עשה שימוש בכל המכשירים הסלולריים, ברמת שימוש כזו או אחרת, עד אשר בוטלה העסקה בפועל. התובע טען, אמנם, כי פנה ודרש לבטל את ההסכם עם הנתבעת כבר לאחר קבלת החשבונית הראשונה, אולם בפועל, המשיך הוא לעשות שימוש במכשירים ועל כן, מטבע הדברים, עליו לשלם בעבור השימוש שביצע. התובע עתר להשבת הסכומים אשר שילם ביתר, לטענתו, מעבר לסך של 500 ש"ח, אולם כאמור, משעה שהתובע צרך שירותים נוספים על אלו שעליהם הוסכם, עליו לשאת בתשלום עבורם (סייג שכזה מופיע גם בתחתית ההסכם הראשון- במקור אשר הוצג בפניי) ועל כן תביעתו זו דינה להידחות. כך גם ביחס לטענתו כי אין הוא מחוייב בתשלום בגין המנוי הישן, אזי אין זכר להסכמה שכזו בהסכמים שהוצגו בפניי ואין די בטענתו שבעל פה של התובע כדי לעמוד בנטל להוכיח עניין זה.

עם זאת, טענת התובע כי לא קיבל בפועל לידיו שני מכשירי מודם, לא נסתרה על ידי הנתבעת. מאחר שניתן לצפות מן הנתבעת כי תחזיק בידיה מסמכים המתעדים את אספקת שני מכשירי המודם, אזי אי הבאתן של ראיות מסוג זה, תתפרש לחובת הנתבעת ואני מקבלת, לכן, את טענת התובע בעניין זה, כי קיבל את שני מכשירי המודם באיחור ניכר וכי בפועל, לא עשה בהם שימוש עד שהחזירם לידי הנתבעת.

לפיכך, על הנתבעת להשיב לתובע את הסכומים אשר גבתה ממנו בגין מכשירים אלה.

לגבי תביעת התובע להשבת סכום הקנס שנאלץ לשלם לחברה המתחרה, לאחר שהפר עימה הסכם לצורך ההתקשרות עם הנתבעת, אני מוצאת לדחות התביעה בעניין זה. לא מצאתי כי הנתבעת הפרה את ההסכם עם התובע. התובע בחר להפסיק את ההסכם עימה לאחר שנוכח כי שגה בהערכתו את העלויות החודשיות הכוללות. הסכמת הנתבעת לשאת בעלויות המעבר אליה, ניתנה לאור התחייבות התובע להסכם ארוך טווח. משהופסק ההסכם ביוזמת התובע, איני מוצאת לחייב את הנתבעת לשאת בעלויות הללו.

7.       סוף דבר, הנתבעת תשיב לתובע את הסכומים אשר נגבו ממנו עבור שני מכשירי מודם בלבד. לדברי נציג הנתבעת, המדובר בעלות כוללת של 167 ש"ח לחודש, עבור שני המכשירים. לפיכך, הנתבעת תשיב לתובע את הסכום האמור, במכפלת חמשת החודשים שעד לביטול החוזה, סה"כ 835 ש"ח. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסכום של 600 ש"ח. כל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום.

זכות הגשת בקשת רשות ערעור כחוק.

המזכירות תמציא לב"כ הצדדים את פסק הדין בדואר

ניתן היום,  י' שבט תשע"ג, 27 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: